פסק-דין בתיק ב"ל 57314-11-11

הסוגיה במחלוקת בתיק שלפנינו נוגעת לשאלה אם התביעה שהוגשה על ידי התובע לבית הדין התיישנה, אם לאו.

העובדות המוסכמות

1.     התובע הוא נהג אוטובוס.

2.     לגרסת התובע, בתאריך 28/9/09 נתפס לו הגב בעת שתיקן תקר בגלגל.

3.     התובע הגיש לנתבע תביעה בתאריך 10/6/10, על מנת להכיר באירוע כפגיעה בעבודה ולשלם לו דמי פגיעה.

4.     הנתבע דחה את תביעת התובע במכתב מיום 16/9/10.

5.     התובע הגיש את תביעתו לבית הדין בתאריך 30/11/11, דהיינו - כשנה וחודשיים וחצי לאחר מועד הדחייה של הנתבע.

טענות הצדדים

6.     לטענת התובע, הוא לא קיבל את מכתב הדחייה בזמן אמת. דבר הדחייה נודע לו רק לאחר שפנה לעורך דינו על מנת לטפל בעניין, לאחר שחלפו מספר חודשים ולא קיבל מענה, כאשר בכל פנייה שלו לנתבע נטען כי עניינו נמצא בטיפול.

7.     רק בתאריך 12/12/10 נודע לעורך הדין של התובע כי התביעה נדחתה לאחר שהגיע לסניף הנתבע, כאשר רק בתחילת ינואר 2011 קיבל את מכתב הדחייה. ייאמר כבר כאן - כי תאריכים אלה, אשר התובע מפנה אליהם כמועדים בהם לגרסתו נודע לו על עצם הדחייה, היו בתוך תקופת ההתיישנות. 

8.     אין להסתפק באישור המרוכז לגבי משלוח הדואר הרשום שהציג הנתבע, משום שהוא מציין רק את שם התובע והכתובת הכללית (ערערה) ואין בו כתובת מדויקת. הנתבע לא הציג אישור ממנו עולה כי התובע חתם על קבלת המכתב, לאיזו כתובת נשלח המכתב ומהם פרטי הנמען לרבות מספר זהות. בהעדר אישור כזה ייתכן כי לא נרשמה הכתובת המדויקת על גבי המעטפה והתובע לא קיבל את המכתב. מכאן, כי הנתבע לא הוכיח ששלח כדין את המכתב.

9.     לחילופין, הפסיקה קבעה כי ראוי שהנתבע יטען טענת התיישנות רק במקרים בהם יש בידיו נתונים ושיקולים סבירים המצדיקים העלאת הטענה. בענייננו מדובר באיחור של חודשיים וקיים סיכוי שתביעתו של התובע תאושר מאחר והמחלוקת יותר רפואית.

10. לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות. משחלפה למעלה משנה מהמועד בו הומצא לתובע מכתב הדחייה ובין המועד בו הגיש תביעה לביה"ד, הרי שחלפה תקופת ההתיישנות.

11.אף לשיטת התובע, הוא ידע ביום 12/12/10 על דחיית התביעה (בתוך מועד ההתיישנות), ועדיין לא עשה דבר והגיש את התביעה לביה"ד רק כעבור כשנה.

12.מלבד טענות מעורפלות מטעם התובע, כי מכתב הדחייה מיום 16/9/10 לא נתקבל על ידו בטענה שייתכן ונשלח לכתובת שאינה שייכת לו, לא הועלו הסברים המניחים את הדעת לאי הגשת התביעה בפרק הזמן הקבוע לכך בתקנות.

13.לתיק ביה"ד הוגש אישור על משלוח המכתב עם מס' דואר רשום. כאשר לא מתקבל מכתב ע"י הנמען הוא מוחזר לסניף. הנתבע יטען, כי בענייננו המכתב שנשלח לתובע לא הוחזר ומכאן שהתקבל ע"י הנמען - התובע.

14.סיכויי ההצלחה של התביעה הם אחד השיקולים שהנתבע לוקח בחשבון לעניין התיישנות. בענייננו, הסיכויים קלושים בשל שעל פי המסמכים הרפואיים מסר התובע שיש לו כאבים מזה זמן, לא ציין את התרחשותו של אירוע תאונתי, וכן תעודה רפואית ראשונה בעבודה הוצאה רק לאחר 9 חודשים. כמו כן, לתובע עבר עשיר בכאבי גב.

דיון והכרעה

15.תקנה 1(ב) ל תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות) תש"ל-1969, קובעת כדלקמן:-